ידוע זה מכבר כי כמות ואיכות האינטראקציה שמקבל תינוק בשנותיו הראשונות מנבאות היבטים שונים בהתפתחות וביניהם שפה, ויסות, קוגניציה וכן תקשורת. לצד זאת, אנו עדים למהפכה שעוברת האנושות כולה, מהפכה שהואצה דרמטית בתקופת הקורונה, והיא המהפכה הדיגיטלית. תינוקות, פעוטות וילדים צעירים היום חשופים שעות רבות לגרייה שהיא שונה דרמטית מהגרייה לה המח מצפה והדבר משפיע על התפתחותם. גם הוריהם, אלו שאמורים לספק אינטראקציה רגישה ואיכותית, מוסחים מאוד מהנייד והדבר פוגע בגרייה שהם מגישים לתינוקות שלהם.

הקשר שלנו עם טכנולוגיית המסכים הוא מורכב: מצד אחד, זה כבר כשני עשורים שמחקרים יודעים לקשר בין חשיפה מוקדמת מידי ואינטנסיבית מידי לאיחור או פגיעה בהיבטים רבים בהתפתחות וביניהם שפה, קוגניציה, תקשורת, משחק, התפתחות רגשית ועוד. מצד שני, היא מספקת לנו יתרונות רבים ואנחנו כבר לא יכולים בלעדיה. כיוון שהמסכים משפיעים כל כך על ההתפתחות, ונמצאים בשימוש נרחב כל כך בקרב כלל האוכלוסיה, על אנשי טיפול שעובדים עם הגיל הרך להכיר את מאפייני המדיה הזו והשפעותיה על התפתחות ילדים, ובמיוחד ילדים מאוכלוסיות מורכבות.

בסדרת ההרצאות נכיר את מאפייני המדיה הדיגיטלית ואיך הם פוגשים (או לא פוגשים) את המוח המתפתח, נדבר על הקשר בין חשיפה מוקדמת ורבה מידי למסכים לקשיים בהתפתחות השפה והויסות ונצא עם כלים ראשוניים להדרכה והתערבות.

ההרצאות מתאימות לכל אנשי הטיפול שעובדים עם משפחות בגיל הרך ויכללו תיאורי מקרה.